מסה קריטית ביקום וגורל היקום. 

מסה קריטית היא מונח בקוסמולוגיה הדן במסתו הכוללת (והלא ידועה) של היקום. כמות זו מסומנת באות היוונית אומגה.

מאז החלה הקוסמולוגיה לעסוק במפץ הגדול, תאוריה שממנה נובעת המסקנה בדבר התפשטות היקום, נשאלה השאלה אם היקום ימשיך להתפשט לנצח, או שהתפשטותו תיעצר בשלב כלשהו, והוא יחזור ויתכווץ שוב לנקודה ממנה התחיל. התשובה לשאלה זו תלויה בכמות החומר הכוללת הקיימת ביקום: אם יש ביקום מספיק חומר (המסה הקריטית), מסה אשר עשוייה בכח המשיכה שלה לעצור את ההתפשטות, הרי שבבוא הזמן יחזור היקום ויתכווץ לנקודתו ההתחלתית. לעומת זאת, אם אין כמות חומר מספקת הרי שהיקום יתפשט לעד.

שאלה זו גרמה לקוסמולוגים לחשב מהי המסה שתגרום ליקום להתכווץ ולקרוס בסופו של דבר, ולהעריך האם המסה ביקום עוברת את המסה הקריטית או לא. לדעת הקוסמולוגים מסת היקום עוברת את המסה הקריטית, אך המסה הכוללת המחושבת מהערכת המסה של הכוכבים הנצפים בטלסקופים היא נמוכה יותר. הפרש זה זכה לכינוי "בעיית המסה החסרה". אחד ההסברים להפרש הוא שהמסה החסרה היא חומר אפל. חומר זה, המורכב מחורים שחורים וגז בין-גלקטי, אינו ניתן לצפייה.

מאז החל לרווח המושג המפץ הגדול אצל הקוסמולוגים שממנו נבעה המסקנה בדבר התפשטות היקום, נשאלה השאלה הבלתי נמנעת: האם היקום ימשיך להתפשט לנצח (מצב הנקרא אנטרופיה, ומוביל ל"מוות תרמודינמי" של היקום) או האם התפשטותו תיעצר בשלב כלשהו, והוא יחזור ויתכווץ שוב לנקודה ממנה הוא התחיל.

הפתרון לדילמה זו נעוץ כאמור לדעת הקוסמולוגים בכמות החומר הקיימת ביקום. אם יש ביקום מספיק חומר, מסה אשר עשוייה בכח המשיכה שלה לעצור את ההתפשטות, הרי שבבוא הזמן עשוי היקום לחזור ולהתכווץ לנקודתו ההתחלתית. תרחיש אחר: אם אין כמות חומר מספקת הרי שהיקום יתפשט לעד.

מודל המציג את היקום כפועל במחזוריות של התפשטות וקריסה הוא מודל "היקום המתנדנד"